כשהייתי ילד קטן היה אבי מספר לי סיפורים לפני השינה. הוא היה מקריא את ספרי טרזן, את הספר הקסום "חיות הבר אשר ידעתי" של ארנסט תומפסון סטון והיה מדי פעם מוסיף עוד פרק לגלגוליה של הטיפה הקטנה. איני זוכר במדוייק את אשר סיפר, אבל אני זוכר אותי שוכב בערב ומדמיין את הטיפה עוברת מהשמיים לארץ, מהארץ לצמחים ומשם להמשך מחזור המים. כל ערב הייתה נכנסת למצב ומקום אחר,ומצליחה למצוא את דרכה החוצה בדרך להרפתקאה חדשה.
כשאחיותי הגדולות החלו ללדת, והמשפחה התמלאה אחיינים קטנים, רציתי שגם הם יוכלו להנות מהסיפור על הטיפה. התחלתי לחרוז ולהמציא מחדש את הסיפור, בשקט בשקט על מנת להפתיע את אחיותי ואבי.
חיפשתי הוצאה לאור ולאחר חיפוש בחרתי בהוצאת סער, שם מצאתי עורכת נאמנה, מאיירת מצויינת וכמובן את חנוך סער המו"ל – ובזכותם הבאתי יום אחד מתנה לאחיותי, את הסיפור על הטיפה בספר אמיתי הכרוך בכריכה קשה מעשי ידי.
זה היה אחד הרגעים המרגשים והשמחים בחיי.
