לא אחת פונים אלי כותבים שסיימו לכתוב ספר ומעוניינים להוציאו לאור ששאלתם הראשונה, ולפעמים היחידה, מתחילה ב"כמה". כמה יעלה לי להוציא לאור ספר, לא עבה במיוחד, אני יכול להיות ספציפי יותר, בטח. 200 עמודים. לא, בעצם 180. נו, כמה זה עולה?
ואז אני יודע, הם יצאו לסקר שוק בין הוצאות לאור.
הרי ככה קנו גם את הטלוויזיה, את הרכב מיד שנייה, ואפילו את המחשב. באתרים להשוואת מחירים לא מצאו את מבוקשם, וכיוון שכך הם פונים לרשימת הוצאות לאור בשאלה הזהה שלהם: כמה? אחר כך הם ממיינים: את היקרנים מעיפים הצידה, את הבינוניים גם, ואז ניגשים לבדוק את הזולים ביותר. אולי יש עוד על מה לדבר. זה מחיר אחרון?
כך הם מתכוונים להפקיד כתב יד – רומן, קובץ סיפורים, ביוגרפיה או אסופת שירים – ששקדו על כתיבתו חודשים רבים, אולי שנים, לכל הממעיט במחיר, כדי להשיג 'עסקה משתלמת'.
הייתי מעז וממליץ לכם,מתוך נסיון בהוצאה לאור משך 45 שנה, לשתף בהחלטה מעין זו היגיון בריא. כשאתם קונים מוצר מוגמר שיצא מפס ייצור סיני ונתוניו סופיים וברורים, כגון מכונת כביסה, מסך מחשב או טלוויזיה, סקר שוק הוא הדרך הנכונה. אם תקנו אותו מוצר בסכום גבוה יותר, לא תקבלו עבור התוספת ששילמתם מוצר איכותי יותר. גם כאשר מדובר בקבלת שירות, יתכן שיש מקום לבחור בעוזרת שתנקה את ביתך בעלות נוחה, באיש מקצוע צנוע במיוחד שיסייד, או בטכנאי מחשבים הכי זול בסביבה.
אך האם הייתם יוצא לסקר שוק בבחירת מנתח לב, או אפילו רופא שיניים עבור הילדים שלכם? לעניות דעתי, ספר שכתבתם והשקעתם בו את היקר לכם ביותר – זמן, מחשבה, תקוות ורגש – ראוי לטוב ביותר.
לכן, כשאתם יוצאים למסע החיפוש אחר הוצאה לאור איכותית, מוטב שתחליפו את ה"כמה" ב"מה". במה תוכל ההוצאה לאור להועיל לספר שלכם? מהו נסיונה? האם היא 'מתחברת' לכתב היד שלכם ולקו המחשבה שלכם? ואם אפשר, בקשו לקבל דוגמה של ספרים שכבר ראו בה אור כדי לקבל מושג על עבודתה. בקשו לראות מסעות יחסי ציבור שנעשו לספרים אחרים, בקשו לראות צילומים מדוכניה בשבוע הספר העברי וביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט והחשוב מכל: בקשו לראות תעודה רשמית המעידה שההוצאה לאור הזאת חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
אם תיתקלו בהוצאות לאור שאינן חברות בהתאחדות המו"לים המבקשות 'להסביר' לך עד כמה העניין לא חשוב, קרוב לוודאי שהגעתן ל'חברת הפקה' ולא להוצאה לאור אמיתית.
למרבה הצער, ההכרה בחשיבות ההוצאה לאור צפה לעתים מזומנות מדי באיחור. במקרה הגרוע, אחרי שאף לא עיתונאי אחד התייחס ברצינות לספר, או שהוא יצא לאור בהוצאה עצמית או בהוצאת ספרים קיקיונית (שהציעה תנאים אטרקטיביים). במקרה הפחות גרוע, יוצא הכותב המאוכזב למסע חיפושים מחודש אחר הוצאה לאור אחרת, ומשלם שוב, הפעם משיקולים עניינים יותר.
נכתב ע"י המו"ל חנוך סער
ומוגש כחומר למחשבה על ידי הוצאת סער החברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
